http://timeline.mozello.co.il/page/ Timeline - דעות http://timeline.mozello.co.il/page/params/post/4940674/-- Fri, 18 Apr 2025 15:13:00 +0000 <img src="https://site-2585474.mozfiles.com/files/2585474/1000030019.jpg" alt="1000030019.jpg"><br><div><br></div><div>"ערבי פלסטיני ישראלי" הוא מושג חסר שורש, אשליה שנולדה מתוך תקווה תמימה שאפשר לחבר בין שני הפכים – זהות לאומית ערבית וזהות אזרחית ישראלית. בפועל, המציאות הוכיחה שוב ושוב: אי אפשר להחזיק בשני הכובעים האלה יחד מבלי שהאחד יפיל את השני.</div><div>המבחן הפשוט ביותר לזה הוא מבחן הנאמנות. כשפורצת מלחמה, כשנשמעת אזעקה, כשחייל נופל בקרב – איפה הלב של "הערבי הישראלי"? עם מי הוא מזדהה? ברוב המקרים, התשובה ברורה וכואבת: לא עם ישראל. לא עם היהודים. לא עם הציונות.</div><div>בכפרים ובערים ערביות מניפים דגלי פלסטין, לא מגן דוד. בהר הבית, עכו, לוד ורהט – ה"ערבי הישראלי" לא נלחם לצד המדינה, אלא נגדה. בפייסבוק, בטיקטוק ובכיכרות – הזדהות עם עזה, עם חמאס, עם "ההתנגדות". איפה כאן הישראליות?</div><div>הבעיה איננה רק בהיעדר נאמנות למדינה, אלא גם באשליה שהמושג "ערבי ישראלי" מצליח לשכנע את שני הצדדים. בפועל, היהודים לא קונים את זה – הם רואים מי איתם ומי לא. והערבים? הם עצמם דוחים את ההגדרה הזו. הם קוראים לעצמם פלסטינים, לא ישראלים. הם רוצים "שיבה", לא שותפות. הם רוצים חמאסטן, לא הדמוקרטיה הישראלית.</div><div>ישראל היא מדינה יהודית. לא מזרח תיכון חדש, לא פנטזיית דו-קיום. מי שלא מוכן להזדהות עם ערכיה, דגלה וחייליה – אין לו מה לחפש בזהות הישראלית. הכבוד מתחיל בהכרה. ומי שלא מוכן להכיר במדינה כשלו – שלא יתפלא אם היא לא תכיר בו כבשלה.</div><div><br></div><div><br></div>